הסתכלו בשעון שלכם. אלה הם פני הזמין. הידיים נעות מסביב, מסמנות את חלופות השעות והדקות.
הסתכלו על עצמכם. פה אין פנים. אין כאן קווים או קמטים המסמנים את השעות, הימים או השנים שחלפו במקום הזה. אין כאן שום שינוי - אין תאריך פה.
הביאו את השעון עד אליכם. הוא נעלם. הזמן שם מפנה את מקומו לנצחי כאן.
הצביעו לעבר השעון עם אצבע מורה אחת ועל חוסר-הפרצוף הנצחי שלכם עם האחרת. שם יש זמן ופה אין.
השעה תלויה במקום שבו נמצאים בעולם. אם זוהי שעת צהריים בלונדון, אז זה שבע בבוקר בניו יורק, ארבע לפנות בוקר בסן פרנסיסקו, חצות בניו זילנד... לעולם יש את אזורי הזמן שלו.
מה השעה איפה שאתם נמצאים?
ב'אזור' הזה אין זמן בכלל. כאן, במרכז כל אזורי הזמן, אתם חסרי כל זמן. נצחיים.
כל הדברים נושאים סימני זמן. דברים נשחקים, נסדקים ונשברים, הפנים מקבלים קמטים, הגוף מתקשח, העיניים לא רואות כל כך טוב, האוזניים לא שומעות כל כך טוב... אבל האם אתם מוצאים אחד מסימני הזמן בהוויה האמיתית שלכם? אני לא. הפרצוף שלי ללא קמטים עכשיו, בדיוק כמו ביום שבו נולדתי. או לא נולדתי! האין-גוף שלי עדיין גמיש לחלוטין, השתיקה שלי נשמעת לחלוטין, העין שלי צלולה לחלוטין...
איזה משאב מיידי, מדהים ככל שהוא אינטימי ומסתורי ככל שהוא זמין, יש לנו כאן! איזו תרופה נגד המוות, איזה מקלט נצחי, טמון בלבנו, מתרחב באופן גלוי לקלוט ולדאוג להכל! ותמיד פה במלואו ובעומקו – לא משנה מה מצב הרוח שלנו ובדיוק מתי שאנחנו הכי צריכים אותו! דאגלס הארדינג
אם אתה מזדקן, מהי התרופה? פשוט תגור איפה שלא מזדקנים. הבחור במראה מזדקן במהירות. זה לא כך כאן. דאגלס הארדינג
תהנה מהאלוהות כל הזמן, אומר סנט פול. הוא שמח כל זמן שהוא מעל הזמן וחופשי מהקונספט של הזמן. מייסטר אקהרט
לפני אברהם היה אני. ישו